השתלטות על המרחב הציבורי בשביל חברה סובלנית יותר ואהבת חינם - קבוצת צעירים התאגדה בחודש שעבר (23.6) ויצאה לתלות ברחבי תל אביב כרזות עם מסרים חיוביים, שקוראים לשיח ומתנגדים לשנאה והסתה. זאת בעקבות שלטים שנתלו שבוע לפני כן, המפיצים שנאה, להט"בופוביה, גזענות ושוביניזם. ואהבת לרעך כמוך!


ביום שישי ה-12.6, בזמן שהתקיים מצעד הגאווה בתל אביב ורגע לפני כניסת השבת, נתלו כרזות שנאה הקוראות נגד נשים, נגד הקהילה הגאה, נגד ערבים ובני מיעוטים ועוד. הכרזות כללו משפטים כמו: "בושה לאישה שאינה לבושה", "מצעד הגאווה אות קלון! אלו-הים שונא זימה! בושה וחרפה לישראל" ועוד. אלה נתלו ככל הנראה על ידי "הוועד לעידוד הצניעות".



מתוך עמוד הפייסבוק "גאווה בסולידריות". צילום: Shahar V Slavyak

מתוך עמוד הפייסבוק "גאווה בסולידריות". צילום: Shahar V Slavyak


ספיר סלוצקר עמרן ורעות נגר, אשר לוקחות חלק מהתארגנות הנקראת "גאווה בסולידריות" שמטרתה היא לאחד בין מאבקים חברתיים ופוליטיים, החליטו לפעול לאחר שראו את הכרזות שנתלו כדי להשתלט בכוח על המרחב הציבורי, וקראו לציבור דרך רשת הפייסבוק להצטרף אליהן ולתלות שלטים עם מסרים של אהבה וקבלה.


"מדובר במרחבים ציבוריים ואין סיבה לכך ששנאה, גזענות והומופוביה יצעקו מהקירות ויהוו תפאורה לשגרת יומנו. אנחנו מעדיפות להחליף את זה באהבה, הכלה והעצמת נשים. יש להציף את הרחובות במסרים חיוביים, זה נותן תקווה ויש כוח למילה כתובה. היא מחזקת תחושות פנימיות ומתווה תפיסות", סיפרה רעות.


לנקודת המפגש הגיעו כעשרה מתנדבים חדורי מוטיבציה כדי להשתתף בתליית הפוסטרים. הם התחלקו לקבוצות, חילקו ביניהם את הכרזות המוכנות ויצאו לדרך כמתוכנן. בעת שחיפשו מקומות בהם אפשר לתלות את השלטים, היו הרבה לבטים לגבי איפה מותר ואיפה אסור, ואחרי בירור החלו לתלות בגאווה והתרגשות. על הפוסטרים נכתב: "ואהבת לרעך כמוך", "אין שום בושה באהבת אישה לאישה", "זו אינה בושה. לבשי מה שאת רוצה", "אומרות לא לגזענות, הומופוביה ודיכוי נשים", ועוד.


נקודות התלייה היו: אלנבי, יד אליהו, דרך הטייסים, מעפילי אגוז, קריית – שלום ושפירא.


התארגנות בנקודת המפגש. צילום: שיר וורמן

התארגנות בנקודת המפגש. צילום: שיר וורמן


בפעולה. צילום: שיר וורמן

בפעולה. צילום: שיר וורמן


בראיון שנערך עם רעות נגר, אחת ממארגנות המפגש, היא נשאלה על ההתארגנות, המטרות, ההרגשות והציפיות:


מעשה זה עשוי לעזור בהפחתת הגזענות וההומופוביה?


לדעתי בהחלט כן. זה ידוע ונחקר כבר בעבר ששימוש במילים חיוביות מייצרות העצמה. אז בהחלט לדעתי זה מייצר שינוי.


מה היו התחושות במהלך הערב?


העצמה. פתאום הרגשנו שגם לתחושות שלנו יש מקום. לא אחת קורה שאנחנו עוברות ברחוב ורואות שלט שכתוב עליו – "בושה לאשה עם בטן חשופה" ודומיהם. זה צורם ישר. אני תמיד מדמיינת איזה גבר שמכתיב לי איך אני צריכה להיראות ולהרגיש. מאידך, לבוא ולתלות שלט חיובי שכתוב עליו – "זוהי לא בושה, לבשי מה שאת רוצה" בעיני זה פשוט להציג את כל האופציות, לאפשר בחירה חופשית עפ"י נטיית לב.


היו מקומות שלא רציתן לשים בהם כרזות? היה פחד באזורים מסוימים?


כן, היו אזורים על לוח מודעות ליד בתי כנסת שגם נעצרו ובהו בנו ואפילו שאלו למה אנחנו תולות את זה שם. כל הזמן שיננתי לעצמי שאנחנו תולות אהבה ואיך זה אמור לפגוע במישהו? וכך גם ענינו (אמלי גרינצוויג חברתי לצוות טייסות ואני). "ואהבת לרעך כמוך". הסיבה שתלינו את השלטים דווקא באזורים אלה היא שבאזורים אלה נתלו הכרזות ההומופוביות והשוביניסטיות. זה לא אומר שכל מי שגר שם מרגיש כך ואף זכינו לאהדה ברחוב מעוברים ושבים.


מסר לציבור?


א/נשים צריכות לקום ולעשות, זה לא כזה הרבה כסף וזאת גם פעילות ממש מעצימה וחשובה שקל לבצע, אנחנו פה לעזור לכל יזמ/ת להניע את זה ויוזמות נוספות.

אירוע זה זכה להרבה תמיכה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת עשייה בשטח. הרבה הביעו עניין בתליית השלטים והגיבו בחיוב כשדובר על אירוע נוסף.

ההתחלה קטנה אך העשייה מתפשטת במרחב הציבורי. נותר רק לקוות שרבים יצטרפו למאבק ויעזרו בפיזור אהבת החינם.


תחושת העצמה בהשתלטות חיובית על המרחב הציבורי. צילום: שיר וורמן

תחושת העצמה בהשתלטות חיובית על המרחב הציבורי. צילום: שיר וורמן